ביטון נ' אלשיך הנדסה בע"מ

פסק דין

בפניי תביעה לפיצויים בגין נזק שנגרם לתובע עקב נזילה ממשאבה אותה רכש דרך צד ג', ואשר מקורה בנתבעת.

התובע רכש משאבה לבריכת שחייה פרטית בביתו, משאבה אשר נרכשה מהנתבעת וסופקה על ידי צד ג', חברת "צידון" [להלן: "צידון"]. לטענת התובע, לאחר זמן קצר (כחודשיים), החלו נזילות מהמשאבה וכעבור כשבעה חודשים הסכימה צידון להחליף את המשאבה בתשלום מלא (כ- 700 ₪). התובע הסכים לכך אלא שמספר ימים לאחר החלפת המשאבה והרכבת משאבה חדשה תחתיה [להלן: "המשאבה"], אשר סופקה לחברת צידון ולו על ידי הנתבעת, הוצף חדר המכונות בבריכה וכתוצאה מכך נשרף בקר חימום ונשרפה משאבה נוספת, כמו גם שנגרמו ליקויים אחרים.

התובע ניהל מו"מ מול חברת צידון, בדרישה לפצותו בגין הנזקים וחברת צידון טענה בפניו כי המשאבה סופקה על ידי הנתבעת.

יצויין, כי לאחר שהתובע הגיש תביעה כנגד חברת צידון, הסכימה חברת צידון לפצותו בסכום של 4,500 ₪ ואותה תביעה הסתיימה בפשרה זו.

הנתבעת מכחישה את טענות התובע. לטענתה, אין כל יריבות בינה לבין התובע. במהלך הדיון טען נציג הנתבעת כי לא הוכח שהמשאבה נרכשה מחברתו, וכי לא ניתן לדעת האם זו אכן אותה משאבה, כיוון שהיצרן אינו מטביע מספר סידורי על המשאבות. לטענתו "אני לא יכול לדעת האם המשאבה הזו יוצרה על ידי חברתנו". הוא אישר כי חברת צידון העבירה לו מכתב לפיו הוא אמור לקבל תביעה מהתובע. עוד נטען כי האחריות, ככל שקיימת, הינה על המוצר עצמו ולא על נזקים עקיפים.

בדיון נוסף שנערך, הוצגו לבית המשפט הזמנת רכש שנעשתה מחברת צידון לנתבעת בקשר למשאבה [ת/5] וכן חשבונית שהוצאה מטעם הנתבעת לחברת צידון, אשר מתייחסת לאותה הזמנת רכש [ת/6]. בהזמנת הרכש נכתב במפורש שמו של התובע כמי שצריך לקבל בסופו של דבר את המשאבה. נציג הנתבעת אישר בדיון כי המסמכים נכונים וכי החשבונית מתקשרת להזמנה ועולה מהם שהמשאבה אכן סופקה בחודש יוני 2010 [אז גם אירע האירוע], וכי אכן זו משאבה שסופקה על ידי חברתו.

בכך, סבורני כי התובע הרים את הנטל ושכנעני, לפחות במאזן ההסתברויות, כי המשאבה שהותקנה בחדר המכונות מקורה אכן בנתבעת, אשר סיפקה אותו לנתבע דרך חברת צידון.

מחוות הדעת של השמאי רונן וייזל [ת/1] עולה כי אכן ההצפה שארעה בחדר המכונות מקורה בליקוי במשאבה אשר נצפה בה "נזק של 'בריחת' אטם המשאבה". עוד עולה כי משאבה נוספת שהיתה בחדר המכונות "לא עובדת מאחר וקוצרה בשל טבילתה במי ההצפה".

מחוות השמאי עולה עוד כי נגרמו נזקים נוספים במקום.

התובע נחקר בחקירה נגדית על ידי הנתבע, ואישר כי כאשר תבע את חברת צידון היה זאת בשל ליקויים שכללו רק החלפת שתי משאבות ובקר מכשיר החימום [צורף כנספח ב' לכתב התביעה].

שמעתי טיעוני הצדדים וסבורני כי במאזן ההסתברות הצליח התובע לשכנעני כי גרסתו נכונה יותר מזו של הנתבעת. הנתבעת לא סיפקה כל הסבר פרט להכחשה גורפת של האירוע, ובמהלך הדיון חזר נציג הנתבעת שוב ושוב על כך שהדברים לא מוכחים, הגם שלא סיפק כל הסבר אחר.

כאמור, הוכח שהמשאבה נרכש מהנתבעת והוכח גם הליקוי באטם המשאבה, כמו גם שהוכחו הנזקים שנגרמו לתובע.

בתביעתו, העלה התובע נזקים נוספים, אולם סבורני כי נכון יותר להתייחס לנזקים שפורטו במכתבו נספח ב' לכתב התביעה.

לפיכך, אני קובע, כקביעה עובדתית, שאכן המשאבה שנרכשה מהנתבעת כשלה בשל בריחת אטם המשאבה וגרמה להצפת חדר המכונות ולנזק למשאבה עצמה, למשאבה אחרת ולבקר החשמלי.

קיימת חזקה בדבר אחריותה של הנתבעת והיא לא הרימה את הנטל להראות כי מקור הליקוי הוא בצד ג' שהתקין באופן לקוי את המשאבה. אני סבור כי הנתבעת אחראית להתרחשות הנזק שמקורו בליקוי במשאבה עצמה ולא בהתקנתה, וכי עליה לשאת בנזקים הנובעים מהליקוי. בכלל זה, אני סבור שהצפת חדר המכונות הוא נזק שהיה עליה לצפותו וכי היא אחראית לו.

כאמור, אינני מקבל את מלוא תביעתו של התובע, ואני סבור שיש לצמצמה למסגרת הנזקים שזוהו על ידו עת הגיש תביעתו ודרישתו כלפי חברת צידון. אני סבור גם כי יש לנכות מסכום הפיצוי את הסכום שקיבלת התובע מחברת צידון.

אני מקבל את טענת התובע כי לא היה מוכן לשים משאבה זהה חדשה נוכח שני הכשלונות הקודמים. יחד עם זאת, אין לפצות את התובע על שדרוג המשאבה החדשה שהתקין (מ – 1 כ"ס ל- 1.5 כ"ס).

סה"כ אני סבור שיש לפצות את התובע כמפורט בחישוב שלהלן (המחירים כוללים מע"מ):

מחירה של משאבה חדשה לפי מחיר הנתבעת –1,400 ₪